ללמוד לאט / ד"ר אורית פרנפס
הקצב המהיר והעומס הכבד עומדים בסתירה לאופן שבו מתרחשת למידה טבעית. הילדים התרגלו להתייחס לחומר הלימוד הרב כיעד שצריך "להשתלט" עליו – משהו שנמצא "שם" מחוצה להם – בספר, במחברת, אצל המורה. ההשלכות של העומס והקצב המהיר בלמידה הן קשות. איכות החיים של הלומדים נפגמת וגם התפיסות שלהם כלפי למידה מתעוותות. בנוסף, עם כל המאמץ המושקע בלמידה בבית-ספר, תוצאות הלמידה מאכזבות – הלמידה המהירה היא ברוב המקרים שטחית, וכך אנו עדים לתופעה הרווחת שלאחר בחינות ובעיקר בחינות הבגרות, חלק גדול מחומר הלימוד מתפוגג כי הוא לא מקושר למבני העומק אצל הלומד.
אחד המענים למצב שתואר כאן הוא האטה בלמידה. האטה צריכה להיות כזו שתאפשר ללומד להיות פעיל באינטראקציות, בהתנסויות, ובבניית המבנים הפנימיים במוחו ובגופו, כחלק ממי שהוא. הנה כמה הצעות קונקרטיות להאטה בלמידה.
על תנועת ההאטה / עמית נויפלד
בכתבת שער מאפריל 1991 דיווח טיים מגזין על הכמיהה ההולכת וגוברת בקרב אנשי מקצוע מצליחים לשוב ל״חיים הפשוטים״. בסקר, שנערך בשיתוף עם סי-אן-אן, 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר, ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. קצת יותר משני עשורים אחר כך, בשנת 2014, ערך מכון איפסוס מורי סקר בקרב 16,000 נשאלים בעשרים מדינות מפותחות, ומצא כי קצת יותר ממחציתם היו רוצים להאט את קצב חייהם.
דומינו, מינימליזם והאטה בחינוך / ד"ר ענת שפירא לביא
האטה היא לא עניין של מהירות, אלא של איכות… כך סיפר לנו דני לסרי. בעקבות האמירה הזו –
מאמר שעושה קצת סדר במחשבות על החיבור בין מינימליזם והאטה, לבין חינוך. שמונה עקרונות מתובלים בדוגמאות וגם במשחקים.
השיעור המקוון – חדר הכושר שלנו ליצירת שיח בריא ומכבד / מיקה דפני
הזום מאפשר לגיטימציה לשתיקות באופן שונה מזה המוכר לנו בדיונים ושיח פנים אל פנים. חשוב לאפשר זאת ללא מבוכה וחשש ולתרגל זאת בכיתה... שיח בזום מתנהל בקצב איטי מהמוכר לנו בדיון פנים אל פנים. מדובר ממש בפרקטיקה של האטה שניתן לתרגם אותה ממרחב האונליין למרחב החיים... מרחב הזום מחייב מיקוד רב בהכנת הסדנה, השיחה או השיעור. הבחירה במה ואיך להתמקד מאפשרת זיקוק של המטרות והאמצעים בדרך אליהן ומאפשרת לנו כאנשי חינוך מובילי שיח מסוגים רבים – להתמקצע ללא כל קשר לפלטפורמה זו או אחרת.
מודל השבלול / רשת אמי"ת - מפי ד"ר ענת שפירא לביא
בית הספר הירוק (Den Grønne Friskole) בקופנהגן, דנמרק, פיתח מודל המבוסס על התבוננות בלמידה טבעית של ילדים, ונתן לו את השם המסקרן Snail Based Learning (למידה מבוססת שבלול!). ביה”ס מקדם יצירתיות ומעורבות אישית באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ופתרון בעיות אותנטיות מהחיים. מלאכות כגון אריגה, סריגה, בנייה, נגרות ועוד, מוערכות בו לא פחות מהתחומים העיוניים-אקדמיים. אז מהו מודל השבלול?
פחות זה יותר/ מיקה דפני
מאמר במגזין 'אדם עולם', שמאפשר מבט-על ממוקד על מהלך ההאטה בחינוך - למה להאט בחינוך מנקודת מבט נרטיבית וכן עקרונות מרכזיים שעלו במפגשי פורום האטה בחינוך.
פרופסור איטי עשוי להציע חינוך מזין יותר / ברברה סיברג ומגי ברג, מתוך פורטל מס”ע
המאמר מציע שינויים בהוראה האוניברסיטאית באופן שיאט את ההוראה ויעמיק את ההעמקה והמחקר. עקרונות החינוך האטי המוצגים במאמר רלוונטיים גם למסגרות חינוכיות אחרות, שאינן מסגרות השכלה גבוהה.
"...הוראה איטית אינה כרוכה בהורדת סטנדרטים, חלילה, אלא בצמצום הסחת הדעת הכללית, המתמדת, כדי לאפשר למורה להתמקד בתלמידים ובנושאי העניין והמחקר שלהם ושלו. למעשה, ההוראה האיטית מהווה דרך התנגדות ללחץ הכללי להפוך את הידע לסחיר, לרווחי במובן האישי. התנגדות זאת לאינדיבידואליזציה התחרותית של האקדמיה תוביל גם להחזרת הסולידריות בין העמיתים ולהפיכת הידע למשותף יותר, לרחב יותר, לשקוף יותר…"
האטה בחינוך – מגזין סקופ מספר 8 של אגף מו"פ
מגזין קצר וחדשני בתחום החינוך שיוצא אחת לשבוע מבית אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך. הגיליון השמיני של סקופ הוקדש להאטה בחינוך והתארחה בו ד"ר ענת שפירא לביא כמומחית תוכן אורחת המייעצת לצוות העורכים. המגזין כולל מגוון חומרים לקריאה קצרה וממוקדת שמאפשרת חשיפה לזירת התוכן החדשה, השראה, תיאוריה, הכרות עם מומחים ושטיח אדום אל חינוך אטי בישראל.
Education researchers call for “slow schools” movement
בתי ספר באוסטרליה מתמודדים עם האצה שנובעת מדרישה לשיפור מהיר בתוצאות, על חשבון שיפור ארוך טווח שמתייחס גם לשכבות מוחלשות, וגם לתהליכים של למידה מעמיקה ומשמעותית. התנועה להאטה בחינוך גורסת שבתי-ספר צריכים לספק לתלמידים זמן למעורבות בלמידה מעמיקה, סקרנות ורפלקציה. ספרו של כהנמן - לחשוב מהר ולאט, מתאר שתי מערכות חשיבה - מערכת 1 מתייחסת לתהליכים תת-מודעים ואוטומטיים וכן תגובות רגשיות ואינטואיציות. מערכת 2 מוגדרת כ"איטית", מתואמת יותר ומודעת. זה מגלה את הצורך לאפשר לשתי המערכות לפעול. בפרט, לחץ לתשובות מהירות יכול להוביל לחשיבה שנשענת על מה שכבר ידוע.
Slow schools and slow education – connecting children to life
הדמיון בוויכוח בין מזון מהיר לאיטי והוויכוח בין בתי-ספר מהירים ואיטיים הוא מובן מאליו. בתי ספר מהירים, כמו מזון מהיר לא נותנים דעתם על התהליך, ההכנה והקשרים. הם עוסקים רק בסטנדרטיזציה של התוצאה הסופי שבמקרה הזה הוא תוצאות מבחני הסטנדרטיזציה, ובמקרה של אוכל זה ההמבורגר הסטנדרטי שנראה בדיוק כמו כל האחרים.
המאמר מתייחס להיבטים שונים ודרכים שונות להתייחס לחינוך איטי ובתי-ספר איטיים.
A vision of slow education
הכותבת, מרים טנטי ערכה מחקר שחוקר כיצד בדיוק "לאט" ייראה בתחום החינוך, ומהם היתרונות של חינוך איטי.
המחקר חושף את המהות של "האטה" בחינוך כמורכבת מהאלמנטים הבאים: טיפוח הלך רוח איטי, גילוי הזמן הטבעי, הערכת תהליכיות בלמידה, טיפוח קשר וחיבור, ואימוץ טכנולוגיות מאטות.
The importance of free time for students
על מעלותיו השונות של "זמן פנוי" במהלך הלימודים. תפיסה של בית-ספר פרוגרסיבי בארצות-הברית.
It's Time to Start the Slow School Movement
מאמר של הולט מ 2002, הקורא לייסוד תנועה לבתי-ספר איטיים. הולט הוא המוביל של תנועת חינוך איטי באנגליה.
